דרך ראסטלו

למידע נוסף

מאז ,1781 עם צו הסובלנות של יוסף השני, בוטלו כמה הגבלות, כמו החובה לחיות בגטו, לענוד את ה"שלט" או האיסור לעסוק במלאכות יד. ניתנה חופש את החופש ללמוד בבתי ספר ממלכתיים ובאוניברסיטה )למעט הפקולטה לתיאולוגיה.( הודות ליודנרדונג ב1790- ולחירויות שניתנו במהלך פלישות נפוליאון ,(1797-1813) החלו יהודי גוריזיה לחוות את האמנציפציה, שהגיעה באופן סופי מיד לאחר .1867 .עם נפוליאון הוסרו שערי הגטו

בשנת 1850 נרשמו בגוריציה 314 יהודים, המספר הגבוה ביותר שהגיע אליו בעיר. עדיין 226 מהם התגוררו באזור הגטו לשעבר, שהיה אז אזור מסחרי חשוב ובעיקר .היה קרוב לבית הכנסת

.בשנת 1893 אוחדה קהילת גרדיסקה עם זו של גוריציה

בעקבות מלחמת העולם הראשונה, הקהילה השתנתה באופן דרסטי, והצטמצמה במספר: אנשים רבים מתו בסכסוך, במיוחד צעירים, וכמה חברים איטלקים החליטו לעבור לערים חשובות יותר. מנגד, הגיעו יהודים ממזרח אירופה, ברחו מהאנטישמיות הצארית. הייתה התרוששות כללית, התמודדה עם התמיכה והעזרה שהגיעו מקהילת טריאסטה, במיוחד מקרלו נתן מורפורגו, חבר ועדת הסיוע למהגרים יהודים מאז שנות ה20- ומזכיר הקהילה מאז 1939

עם חוק פלקו משנת 1930 אורגנו מחדש הקהילות היהודיות באיטליה ואלו של אודינה וסן דניאלה דל פריולי אוחדו עם קהילת גוריזיה

ב1938- נספרו באזור גוריזיה 183 יהודים. חוקים גזעניים פשיסטיים מנעו מתלמידים הנחשבים ל"גזע יהודי" ללמוד בבתי ספר ממלכתיים. בגוריציה, מאחר שלא היה עוד בית ספר יהודי, דאגו לחינוך הילדים המורה רינה לוצאטו )גורשה ונהרגה באושוויץ( .ומרצ'לו מורפורגו הצעיר

ב17- בספטמבר ביקר מוסוליני בגוריציה ונשא נאום בפיאצה ויטוריה. מרצ'לו מורפורגו השתתף בו, כשהוא זוכר היטב את האקלים האנטישמי, אך בעיקר .האנטי-סלובני של התקופה

כמעט חוסלה על ידי הגירושים תחת הכיבוש הנאצי, לאחר השחרור נעזרה הקהילה באנשי הבריגדה היהודית ובחיילים יהודים של הצבא האמריקני, כל עוד היו נוכחים באזור

מרצ'לו מורפורגו נזכר בשיבה הקשה לחיים נורמליים בדרך זו: "אנו מוצאים את עצמנו ללא מגורים, ללא רהיטים ולא תכשיטים, ללא הכל, עם רק המעט שהיה איתנו, ואפילו זה שנשחק כעת מהזמן והשימוש. אבל איך אנחנו יכולים להיות עצובים מדי אם כל כך הרבה איבדו את חייהם? הסחורה נחשבת מעט בהשוואה לסבל הפיזי, ]הקושי והמוות הנורא של המגורשים." ]עמ' 193

ב1969- היו לקהילת גוריזיה מעט מאוד חברים והיא אוחדה עם זו של טריאסטה

מקורות

אורייטה אלטיורי, הקהילה היהודית של גוריציה: מאפיינים דמוגרפיים כלכליים וחברתיים ,(1778-1900) דל בינקו, אודינה 1985

ג'וזפה בולפיו, דפדוף בארכיון של הקהילה היהודית של גוריציה, ב: "הסקירה החודשית של ישראל," כרך ,23 גיליון ,12 1957

קיארה לסיצה בודין, חיים ותרבות יהודית בגוריציה של המאה ה,18- הוצאות לגונה, מריאנו דל פריולי 1995

אדונלה צ'דרמס, הקהילה היהודית של גוריציה. ,1900-1945 המוסד הפריולני להיסטוריה של תנועת השחרור, אודינה 1999

מיריאם דוידה ופייטרו יולי זורטיני )עורכים,( היהודים בהיסטוריה של פריולי ונטו ג'וליה. סיפור של תקופה ארוכה, ג'ונטינה, פירנצה 2016

מרצלו מורפורגו, ולדירוזה. זיכרונות מהקהילה היהודית של גוריציה, דל בינקו, אודינה 1986